תסמיני גמילה מקנאביס: כמה זמן זה נמשך, מהיום הראשון ועד החודש השלישי

התשובה הקצרה: רוב התסמינים מתחילים ביום הראשון עד השלישי, מגיעים לשיא בין היום השני לשישי, ונחלשים תוך 4 עד 14 יום.

כלומר הגוף מתייצב די מהר, ואחרי בערך ארבעה שבועות גם הקולטנים במוח שהקנאביס עבד עליהם חוזרים לרמה רגילה. מה שלוקח יותר זמן זה השינה, החלומות וההרגל עצמו.

יש משתחררים ששולחים לי הודעה "לא האמנתי שיהיה לי כל כך קל", ויש כאלה שעוברים כמה לילות קשים. שני הקצוות קיימים, ושניהם נורמליים. אז אם אצלך זה יוצא קשה יותר ממה שתיארו לך, זה לא אומר שמשהו בך לא בסדר.

בגוגל מחפשים "גמילה", ואני קורא לזה שחרור. במאמר הזה פירקתי את התהליך לשלבים, ובכל שלב תמצא מה קורה לך בגוף ובראש, ומה אתה יכול לעשות עם זה.

כתבתי אותו מתוך המחקרים, ממה שעברתי בעצמי ומהליווי של יותר מ-75 אנשים. את כל המקורות שאני מזכיר ריכזתי בסוף, למי שרוצה להעמיק.

ציר הזמן בטבלה אחת

שלב	מה קורה בדרך כלל
יום 1 עד 3	עצבנות, חוסר שקט, השינה משתבשת, התיאבון יורד
יום 2 עד 6	השיא. החלק הכי קשה בגוף
יום 3 עד 7	הגוף נרגע קצת, והרגש עולה: מצב רוח שקופץ, כעס, ריקנות
שבוע 2	רוב התסמינים נחלשים, והבוקר צלול יותר
שבועיים עד חודש	הגוף שקט, אבל השינה והחלומות יכולים דווקא להתחזק. הקולטנים במוח חוזרים לרמה רגילה
חודש עד שלושה	האנרגיה חוזרת בהדרגה. החשק מגיע בגלים, ברגעים מסוימים, ולא כל ערב
אחרי 90 יום	הגוף מזמן בסדר. מכאן זו בחירה יומיומית, וזהות חדשה

שים לב שאלה ממוצעים, ושהמחקרים עצמם קטנים. כמה חזק זה יהיה אצלך תלוי בכמה עישנת, וגם במגדר, בגנטיקה ובסביבה שלך.

ואם אתה אומר לעצמך "אני מעשן רק קצת", אל תצפה שלא תרגיש כלום. במחקר על מאות אנשים שניסו להפסיק לבד, תסמינים הופיעו גם אצל מי שעישן פחות מפעם בשבוע.

ואני אומר לכל מי שמתחיל איתי שרוב הסיפור עם קנאביס הוא בראש ובהרגל, לא בגוף. זה הרבה יותר דומה להתמכרות להימורים מאשר להרואין עם רעידות. בגלל זה הגוף שלך מתייצב תוך כמה שבועות, ועל ההרגל צריך לעבוד יותר זמן.

מה קורה ביום הראשון עד השלישי?

בימים האלה הגוף שם לב שמשהו חסר לו. היום הראשון עובר הרבה פעמים יותר בקלות ממה שחשבת, ויש אפילו רגע של גאווה.

ואז מגיע הערב, השעה שבה היית מגלגל, והראש מתחיל לדבר איתך: "עבר יום שלם, מגיע לך, רק שאכטה אחת, רק הערב." בלילה השינה לא באה, או שאתה נרדם ומתעורר באמצע.

ואם אתה מוצא את עצמך מתעצבן על כל שטות, תדע שזה לא האופי שלך שהשתנה. הגוף לומד לעבוד בלי משהו שהוא קיבל כל יום, במשך שנים, וזה מה שאתה מרגיש.

מי שיודע את זה מראש פחות נבהל מהעצבנות, פחות נגרר לריבים מיותרים בבית, וגם פחות כועס על עצמו אחרי זה.

מה עושים הלילה:

תתכנן את השעה שבה היית מדליק. זו השעה הכי קשה ביום, אז אל תחכה לראות מה יקרה בה. תכניס לשם משהו שהחלטת עליו מראש: מקלחת, הליכה, ארוחה. לא משנה מה, העיקר שכשהיא מגיעה, אתה כבר יודע מה אתה עושה.

תוציא את אביזרי העישון מהבית. תחשוב על זה ככה: כל עוד זה נמצא בבית, ביום רע אתה בסוף תשתמש בזה. אז תפנה את כל מה שקשור לעישון, ובמקום שבו הוא היה תשים משהו שאתה כן רוצה להשתמש בו, אפילו בקבוק מים ליד המיטה.

תספר לאדם אחד. מישהו אחד שיודע שאתה עובר שבוע קשה, ושאפשר לכתוב לו גם בעשר בלילה, כשהכי בא לך לעשן. ואם אין לך כרגע אף אחד שנוח לך לספר לו, אתה מוזמן גם לדבר איתי.

למה ימים 3 עד 7 הם הכי קשים?

כי אלה ימי השיא, ובמגירה יש משהו שיעבוד תוך דקה. פה הרבה ניסיונות נופלים, ובדרך כלל מה שמפיל זה השילוב של תסמין שמציק כל היום ושאכטה שזמינה תמיד.

במחקר על מאות אנשים שניסו להפסיק לבד, כמעט כולם הרגישו לפחות תסמין אחד. ומבין מי שהרגישו גמילה של ממש, יותר מ-70% חזרו לעשן כדי להקל עליה.

ובדיוק בגלל זה אני מתעקש על מה שכתבתי למעלה: להוציא את אביזרי העישון מהבית ולתכנן מראש את השעה הקשה.

ובימים האלה הגוף מתחיל להירגע, והרגשות עולים: מצב רוח שקופץ, כעס על דברים קטנים, ריקנות, ולפעמים דמעות בלי סיבה שאתה מבין. הרגשות האלה היו שם כל הזמן.

הקנאביס פשוט לא נתן לך להרגיש אותם, ועכשיו הם חוזרים. וזה סימן טוב, כי כל רגש כזה אומר לך משהו על מה שעובר עליך ועל מה שחסר לך. ובלי הקנאביס אתה סוף סוף יכול לשמוע אותו.

אלה גם הימים שבהם מגיעה המחשבה "אחד קטן לא יזיק". על הרגע הזה כתבתי מאמר שלם: ניסית להפסיק קנאביס וחזרת.

מה עושים כשזה מגיע:

תגיד לעצמך מה קורה. משהו כמו "זה יום 4, אני בשיא, וזה יעבור". זה נשמע פשוט מדי, אבל כשאתה יודע שהשיא נגמר בדרך כלל עד היום השישי, אתה כבר לא מרגיש שזה יימשך לנצח.

תאכל גם כשאין לך תיאבון. ירידה בתיאבון ובמשקל היא אחד התסמינים שתועדו במחקרים. אז גם אם לא בא לך, תאכל משהו קטן כל כמה שעות, ואל תגיע לערב בלי שאכלת כלום.

אל תקבל החלטות גדולות השבוע. כשאתה עצבני מכל דבר קטן, זה לא הזמן להחליט מה יהיה עם הזוגיות או עם העבודה. תחכה עם זה עד שהראש שלך יהיה צלול יותר.

מה שעזר לי בשבועיים הראשונים היה להיכנס למומנטום של הצלחה. הגדרתי את עצמי כמי שלא מעשן, וכל פעם שהיה קצת קשה, קיבלתי את מה שהרגשתי והבנתי שככה זה עכשיו.

דיברתי עם עצמי, מכל יום טוב הוצאתי מסקנה. וחגגתי כל הצלחה, גם קטנה, כי הבנתי שזה שריר שמתחזק כל פעם שאני משתמש בו.

רוצה לדעת כמה חזק הלופ אצלך לפני שאתה נכנס לשבוע הזה? יש באתר שאלון של 12 שאלות כן או לא, ובסוף אתה מקבל ציון מ-0 עד 100 והסבר מה הוא אומר עליך.

מה משתנה בשבוע השני?

פה משהו מתחיל להשתחרר. אתה קם בבוקר עם ראש צלול יותר, ויש לך יותר אנרגיה. במחקר על צעירים שהפסיקו לעשן, הזיכרון השתפר כבר בשבוע הראשון.

ותזכור שעברת שבוע שלם נקי, וזה הישג. אז תעצור רגע ותחגוג אותו, רק לא עם שאכטה.

אבל זה גם שלב מסוכן, דווקא כי אתה מרגיש טוב. מתחילה להתגנב מחשבה: אולי אני כבר "שולט בזה"? אולי רק פעם בשבוע, רק בסופ"ש? על המחשבה הזאת אני אכתוב מאמר נפרד, אז תחפש אותו.

מה עושים השבוע: תתחיל טבלה קטנה, בפתקים בטלפון או בוואטסאפ לעצמך. כל ערב תרשום שורה אחת, שלושה מספרים מ-1 עד 10: 1. איך ישנת, 2. איך מצב הרוח, 3. כמה בא לך לעשן.

זה לוקח עשר שניות. ובשבוע השלישי, כשיהיה לך יום רע ותרצה לדעת אם אתה בכלל מתקדם, המספרים האלה יענו לך.

למה אחרי שבועיים אני עדיין לא מרגיש טוב?

כי לא הכל חוזר באותו קצב. רוב מה שכתוב ברשת על גמילה נגמר אחרי שבועיים. אז הרבה אנשים מגיעים ליום 20, עדיין מרגישים לא טוב, ובטוחים שמשהו אצלם לא בסדר.

ואם גם אתה שם, תדע שאצלך הכל בסדר. פשוט יש שלושה דברים שלוקחים יותר זמן.

1. השינה והחלומות

במחקר על מעשנים כבדים שהפסיקו במחלקה סגורה, רוב התסמינים נחלשו אחרי הימים הראשונים, אבל החלומות המוזרים והקושי להירדם דווקא התחזקו עם הזמן. זה מחקר קטן, ורק שליש מהמשתתפים נשארו בו עד השבוע הרביעי. ועדיין, זה מתאר בדיוק את מה שהרבה אנשים מרגישים בשבועות האלה.

למה זה קורה? השלב בשינה שבו חולמים נקרא REM. הקנאביס מקצר אותו, וכשמפסיקים, המוח "משלים" את מה שהפסיד ויש בו עלייה חדה. ואת זה אתה מרגיש כחלומות חיים מאוד.

הם לא נעימים, אבל לפי המחקרים הם הסימן הכי אמין לכך שהגוף עובר גמילה, ובדרך כלל הם גם לא החלק הכי קשה. הקושי להירדם מציק הרבה יותר.

על נדודי שינה אחרי הפסקת קנאביס כתבתי מאמר נפרד, ועל החלומות והסיוטים אני אכתוב אחד משלהם, אז תחפש אותו.

2. המוח מתכייל מחדש

אצל מי שמעשן כל יום, יש במוח פחות קולטנים זמינים מהסוג שהקנאביס עובד עליו (קוראים להם CB1). לפי סקירה מ-2017, הם מתחילים להתאושש כבר ביומיים הראשונים בלי עישון, ואחרי בערך ארבעה שבועות הם חוזרים לרמה רגילה.

זה ה"כיול מחדש" שאנשים מדברים עליו, והוא לוקח בערך חודש. אז אם בשבוע השלישי הראש שלך עוד לא מרגיש צלול לגמרי, יכול להיות שהמוח שלך פשוט עוד באמצע התהליך.

3. מה שהקנאביס עשה בשבילך

מכאן אני עובר מהמחקר לניסיון שלי. אחרי שהגוף מתייצב, מה שמחזיר אנשים לעשן הוא כמעט אף פעם לא תסמין. זה ערב שישי עם החבר'ה, ריב בבית או סתם שעמום של יום שלישי.

הקנאביס עשה בשבילך משהו. הוא הרגיע אותך, הרדים אותך והשתיק לך את הראש.

ולחלק בך שעדיין רוצה לעשן יש כוונה טובה. הוא רוצה שיהיה לך רוגע או כיף, רק שהדרך היחידה שהוא מכיר היא השאכטה, והיא פוגעת בך. אז במקום להילחם בו, תמצא לו דרך אחרת לתת לך את הרוגע ואת הכיף האלה, בלי חומר חיצוני.

מה עושים בשבועות 3 ו-4:

תסתכל על המגמה בטבלה. יום רע ביום 22 לא אומר שזה לא עובד. אם השינה עלתה מ-3 ל-5 בשבועיים, אתה בכיוון הנכון, גם אם הלילה האחרון היה גרוע.

תזיז את הגוף. עוד לא הוכח במחקר שספורט מקצר את הגמילה, והחוקרים עצמם כותבים שצריך לבדוק את זה. אבל מהניסיון שלי, זה אחד הדברים הבודדים שעוזרים גם לשינה וגם לראש.

תכתוב מה הקנאביס עשה בשבילך. ותהיה מדויק: מעבר ל"אני אוהב לעשן", מה בדיוק הוא נתן לך? נרגעת? נרדמת? הפסקת לחשוב? הרגשת שייך לחבר'ה? מה שתכתוב פה יגיד לך על מה לעבוד בחודשיים הבאים, כי לכל דבר כזה תצטרך למצוא מענה אחר.

מה קורה בחודש השני והשלישי?

פה המחקר כמעט נעצר, כי רוב המחקרים עוקבים אחרי אנשים בין שבועיים לשישה שבועות. אז מה שאני כותב מכאן והלאה מגיע מהניסיון שלי.

מה שאני רואה אצל רוב המשוחררים שליוויתי: האנרגיה חוזרת בהדרגה במהלך החודש השני. סביב החודש הראשון מגיע לפעמים "דאון" שמפתיע אותם, דווקא כשהכל אמור להיות בסדר. החלומות נרגעים, אבל יכולים לחזור מדי פעם.

גם החשק (הדודא) משתנה. הוא כבר לא מגיע כל ערב. עכשיו הוא בא בגלים, ברגעים מסוימים, ולפעמים חזק מאוד.

וזה מבלבל, כי אתה מרגיש שכבר עברת את זה, אבל גל כזה לא אומר שחזרת להתחלה. יש חוקרים שמעריכים שהחשק הזה קשור לשינויים ארוכי טווח במוח, ואני כתבתי עליו מאמר שלם: דודא: למה החשק חוזר גם אחרי חודשים.

בחודשים האלה תגברתי דווקא את מה שתמך בשינוי, ובמקרה שלי זה היה אימונים ותזונה. הבנתי שאני לא צריך קנאביס כדי להרגיש רגשות נעימים או כדי להירגע. ואת ההרגלים שרציתי להתמיד בהם הפכתי לפשוטים, קלים ומתגמלים, כאלה שמשאירים טעם טוב.

מה עושים בחודשים 2 ו-3:

תמצא את שלושת הרגעים שלך. תסתכל בטבלה ותבדוק באיזה ערב החשק קפץ, אחרי מה ועם מי. לרוב יש שלושה רגעים כאלה שחוזרים על עצמם. ואת ההתמודדות איתם כדאי לתכנן מראש, כי ברגע עצמו כשהחשק בשיא, קשה מאוד לחשוב בהיגיון.

צעד צעד. תשאל את עצמך בכנות: להשתחרר מהעישון, להתחיל להתאמן כל יום ולשנות תזונה, הכל באותו שבוע, זה נשמע לך קל או קשה? כל שינוי צריך להיות קל ומתגמל, אחרת הוא לא יחזיק, אז תוסיף דבר אחד בכל פעם.

תמלא את הזמן שהתפנה. השעתיים בערב שהיו של הוויד לא יישארו ריקות. משהו ימלא אותן בכל מקרה. אז עדיף שאתה תחליט מה יהיה שם, כי אם לא תחליט, באחד הערבים המשעממים הלופ יחזור לתפוס את המקום שלו.

אל תעשה לעצמך מבחנים. "רק אחד בחתונה, לראות אם אני שולט בזה" מרגיש כמו מבחן, אבל מהניסיון שלי, הרבה פעמים זו כבר החזרה לעישון.

ואחרי 90 יום?

בשלב הזה הגוף כבר מזמן בסדר. מכאן זה עניין של בחירה שאתה עושה כל יום מחדש, ושל הזהות שלך: אם אתה רואה את עצמך כמי שמנסה להחזיק מעמד בלי, או כמי שפשוט לא מעשן.

זוכר את השיעור הראשון בנהיגה? שתי רגליים, שלוש דוושות, ואתה לא יודע מה לעשות קודם. היום אתה נוהג ומדבר על כלכלה.

ככה זה גם עם ההרגל החדש. בהתחלה אתה צריך לחשוב על כל צעד, וזה השלב הכי מעצבן שיש. אבל אחרי שתרגלת את זה 15, 20, 30 פעם, זה כבר חלק ממך.

אז תמשיך עם השגרות שהחזיקו אותך עד עכשיו, ותזכור למה התחלת את כל זה. ומדי פעם תעצור ותחגוג את הדרך שעברת, כי היא ממש לא מובנת מאליה.

כמה זמן לוקחת גמילה מקנאביס, בסך הכל?

• התסמינים הגופניים: רובם תוך שבועיים.
• הקולטנים במוח: בערך ארבעה שבועות.
• השינה והחלומות: יכולים לקחת יותר, ולפעמים מתחזקים לפני שהם נרגעים.
• ההרגל והרגש: תלוי אם אתה עובד עליהם. אם אתה רק מחכה שזה יעבור, הם יכולים לחזור אחרי חודש, חצי שנה או שנה. אבל אם אתה בודק מה הקנאביס עשה בשבילך ובונה לזה מענה אחר, גם כשהם חוזרים יש לך מה לעשות איתם.

מתי לא מחכים ופונים לרופא?

רוב מה שכתבתי כאן לא נעים, אבל זה עובר. ויש מצבים שבהם לא מחכים שזה יעבור:

• מחשבות לפגוע בעצמך, או ייאוש שלא זז. היום, לא מחר. ער"ן, עזרה ראשונה נפשית: 1201. במצב חירום: מד"א 101. מוזמן לפנות אליי, ואפנה אותך למקום שיעזור לך.
• חרדה או דיכאון שלא נחלשים אחרי כמה שבועות, או שמשביתים אותך בעבודה או בבית, או משהו בראש שמרגיש לך לא מאוזן, כמו מחשבות מוזרות וטורדניות. תקבע תור לרופא המשפחה. ותשתף מישהו קרוב, מהמשפחה או מהחברים, במה שעובר עליך.
• אתה משתמש גם באלכוהול או בחומרים אחרים. תדבר עם רופא עוד לפני שאתה מפסיק.
• אתה מקבל קנאביס רפואי. לא מפסיקים בלי לדבר קודם עם הרופא שנתן לך את הרישיון.
• תסמין גופני שלא מופיע כאן, או שמדאיג אותך. עדיף לבדוק ולשמוע שזה כלום.

ומה עושים עד התור? תמשיך למלא את הטבלה, ותביא אותה איתך לרופא. כשמונחים מולו שלושה מספרים לכל יום, שבועיים אחורה, הוא מבין מהר מה עובר עליך, ושניכם חוסכים חצי שיחה.

ואיפה ליווי עוזר בציר הזמן הזה?

כמו שראית, הגוף מתייצב די מהר. מה שקשה זה החודשיים שאחרי, הרגעים שבהם כבר אין שום תסמין. יש רק ערב רגיל וחבר שמציע לך שאכטה. מי שעושה את זה לבד מגיע לרגעים האלה בדרך כלל בלי תוכנית, ובלי מישהו שאפשר לכתוב לו באותו רגע.

בשביל הרגעים האלה יש אחלה תוכניות של הדרכת התמכרויות שנותנות ליווי. ואצלנו זה בנוי ככה: שלושה חודשים, ובתוכם 6 פגישות, שבוע אחרי שבוע, שלוש לפני שמפסיקים ושלוש אחרי.

לאורך כל שלושת החודשים אנחנו זמינים לך בטלפון ובוואטסאפ, בדיוק בשבועות הכי קשים שראית בטבלה. אני נקי מאז 2017, ואני מכיר את השבוע השלישי מבפנים.

אין פה קסם, ואני לא עובר את התהליך במקומך. אבל אני נותן לך חכה, כלומר את הכלים להתמודד לבד גם אחרי שהליווי נגמר.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשכים תסמיני גמילה מקנאביס?

בדרך כלל כמה ימים עד שבועיים. במחקר של באדני מ-2003, התסמינים התחילו בימים 1 עד 3, הגיעו לשיא בימים 2 עד 6, ורובם נמשכו 4 עד 14 יום. השינה והחלומות יכולים להימשך יותר, ולפעמים הם אפילו מתחזקים בשבועות הראשונים.

למה אני עייף ומטושטש גם אחרי חודש?

מהניסיון שלי, אצל הרבה אנשים זה קשור לשינה שעוד לא התייצבה, ועל עייפות אחרי חודש כמעט אין מחקרים. אם העייפות נמשכת או מחמירה, תלך לרופא המשפחה ותעשה בדיקות דם, כי יכולות להיות לה גם סיבות אחרות לגמרי.

למה החלומות התחזקו דווקא אחרי כמה שבועות?

כי המוח משלים את שלב החלימה (REM) שהקנאביס קיצר לך, ולכן החלומות מתחזקים דווקא כשרוב התסמינים האחרים כבר נחלשים. זה מציק, אבל זה סימן שהגוף מתאזן, ובדרך כלל זה נרגע עם הזמן.

האם תסמיני גמילה מקנאביס מסוכנים?

ברוב המקרים לא. לפי סקירה מ-2017, אלה בעיקר תסמינים של מצב רוח והתנהגות, בעוצמה קלה עד בינונית. ובדרך כלל מתמודדים איתם בלי אשפוז.

אבל אם יש לך מצוקה נפשית חזקה, אתה משתמש גם בחומרים אחרים או שיש לך מחלת רקע, תלך לרופא לפני שאתה מפסיק.

אני מקבל קנאביס רפואי. זה רלוונטי אליי?

כן, אבל רק אחרי שתדבר עם הרופא שנתן לך את הרישיון. להפסיק טיפול רפואי זו החלטה שלך ושלו, ביחד.

מאמרים קשורים

• דודא: למה החשק לקנאביס חוזר גם אחרי חודשים
• נדודי שינה אחרי הפסקת קנאביס
• חלומות וסיוטים אחרי הפסקת קנאביס (בקרוב)
• גמילה מקנאביס לבד או עם ליווי (בקרוב)
• ניסית להפסיק קנאביס וחזרת

למי שרוצה להעמיק: המחקרים

1. Budney ואחרים, 2003. The time course and significance of cannabis withdrawal. J Abnorm Psychol. עקבו אחרי 18 מעשנים במשך 45 יום בלי קנאביס: התסמינים התחילו בימים 1 עד 3, הגיעו לשיא בימים 2 עד 6, ורובם נמשכו 4 עד 14 יום. בין התסמינים: עצבנות, כעס, חרדה, חוסר שקט, קשיי שינה, ירידה בתיאבון ובמשקל.
2. Hirvonen ואחרים, 2012. Reversible and regionally selective downregulation of brain cannabinoid CB1 receptors in chronic daily cannabis smokers. Mol Psychiatry. אצל מעשנים יומיים היו פחות קולטני CB1 במוח. אחרי כארבעה שבועות של הפסקה במחלקה מבוקרת, הם חזרו לרמה רגילה.
3. Levin ואחרים, 2010. Cannabis withdrawal symptoms in non-treatment-seeking adult cannabis smokers. Drug Alcohol Depend. ‏469 מבוגרים שניסו להפסיק לבד: ‏95.5% דיווחו לפחות על תסמין אחד, וגם מי שעישן פחות מפעם בשבוע הרגיש תסמינים. מבין מי שחוו תסמונת גמילה, 70.4% השתמשו בקנאביס כדי להקל עליה.
4. Lee ואחרים, 2014. Cannabis withdrawal in chronic, frequent cannabis smokers during sustained abstinence within a closed residential environment. Am J Addict. ‏29 מעשנים במחלקה סגורה, ושליש מהם נשארו עד השבוע הרביעי. החשק ירד עם הזמן, התיאבון התחיל להתאזן ביום הרביעי, והחלומות המוזרים והקושי להירדם התחזקו עם הזמן.
5. Schuster ואחרים, 2018. One Month of Cannabis Abstinence in Adolescents and Young Adults Is Associated With Improved Memory. J Clin Psychiatry. ‏88 צעירים בני 16 עד 25: הזיכרון המילולי השתפר אצל מי שהפסיק, ורוב השיפור הגיע בשבוע הראשון.
6. Schierenbeck ואחרים, 2008. Effect of illicit recreational drugs upon sleep: cocaine, ecstasy and marijuana. Sleep Med Rev. סקירה: קנאביס מקצר את שנת ה-REM. קשיי שינה וחלומות מוזרים הם מהתסמינים העקביים ביותר בגמילה, ואפשר לראות "ריבאונד REM".
7. Allsop ואחרים, 2011. The Cannabis Withdrawal Scale development: patterns and predictors of cannabis withdrawal and distress. Drug Alcohol Depend. סיוטים וחלומות מוזרים היו הסימן המהימן ביותר לגמילה, אבל גרמו מעט מצוקה. הקושי להירדם היה חזק וגרם מצוקה.
8. Bonnet ו-Preuss, 2017. The cannabis withdrawal syndrome: current insights. Subst Abuse Rehabil. סקירה: התסמינים בעיקר של מצב רוח והתנהגות, בעוצמה קלה עד בינונית, ובדרך כלל מטופלים בלי אשפוז. הקולטנים מתחילים להתאושש תוך יומיים וחוזרים לתפקוד רגיל תוך ארבעה שבועות. שינויים ארוכי טווח במוח אולי קשורים לחשק.

---

ראש נקי זה תהליך הדרכת התמכרויות וליווי לגמילה מקנאביס, לא טיפול רפואי או פסיכולוגי, לבני 18 ומעלה. המאמר לא מחליף ייעוץ רפואי.